#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. א המוציא עצם, זכוכית, אבן, שיעורן בכמה?	"עצם - כדי לעשות תרווד, רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חפי פותחת.<p dir=""rtl"">זכוכית - תנא דמתניתין אומר כדי לגרור בו ראש הכרכר, ותנא בברייתא אומר כדי לפצוע שתי נימין כאחת.</p><p dir=""rtl"">צרור או אבן - כדי לזרוק בעוף, רבי אלעזר בר יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה ומרגשת בה, והינו משקל עשרה זוז.</p>"	שבת פא.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. ב חפי פותחת האם מקבלים טומאה?	חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טמאים. של גל לעולם טהורים, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וטהור.	שבת פא.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. ג אבנים של בית הכסא שיערון בכמה?	"זונין על לבי מדרשא ושאל וענו לו כזית כאגוז וכביצה והקשה וכי טורטני יכניס ולכן אמר כמלא היד, וכן איתא בברייתא ר' יוסי אומר כזית כאגוז וכביצה ור' ישמעאל בנו בשמו אומר כמלא היד. ובברייתא אחרת איתא שג' אבנים מקורזלות מותר להכניס, ר&quot;מ אומר כאגוז ור' יהודה אמר כביצה.<p dir=""rtl"">אמר ר' ינאי אם יש מקום קבוע לבית הכסא מלא היד ואם לאו כהכרע מדוחה קטנה של בשמים (כפיסוקו של הר&quot;ח, אבל רש&quot;י פיסק אחרת, כהכרע, והינו הממוצע בין כזית לכביצה והוא כאגוז).</p>"	שבת פא.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא. ד לטלטל פאייס כדי לקנח בו האם מותר, ומאי פאייס?<p dir=""rtl"">האם מותר למשמש בצרור בשבת כדרכו ובשינוי?</p>"	"פאייס הינו כרשיני בבליתא, אין מטלטלים אותו לקינוח (דלא חזי לקינוח שנפרך).<p dir=""rtl"">אמר רבא אסור למשמש בצרור בשבת מפני שמשיר נימין (ובתוס' שזה פסיק רישא), אבל בשינוי מותר.</p>"	שבת פא.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא. ה 'אמר רב ששת אם יש עליה (לרש&quot;י על הכרע מדוחה ולתוס' על האבן) עד מותר' כיצד מותר הרי המקנח בצרור שקינח בו חברו מביאו לידי תחתוניות (3)?<p dir=""rtl""> נטשטשו האם מותר לקנח בה?</p>"	"אף דהמקנח בצרור שקינח בו חברו הוי בכלל י' דברים המביאים את האדם לידי תחתוניות אב&quot;א כאן בלח כאן ביבש ואב&quot;א שרק בצד שקינח בו חברו זה בעיה ואב&quot;א הא דידיה הא דחבריה.<p dir=""rtl"">ירדו עליהם גשים ונטשטשו, אם רשומן ניכר מותר אין רישומן ניכר אסור.</p>"	שבת פא.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: א בעא מיניה רבה בר רב שילא מרב חסדא מהו להעלות אבנים של בית הכסא לגג, ומאי שנא מטלטול קיסם משלפניו?	"(רש&quot;י ביאר שהשאלה היתה משום טרחא יתירה ותוס' ביארו כיון שזה סמוך לביתו היה לו להכין מבעוד יום) ענה לו רב חסדא גדול כבוד הבריות שדוחה את ל&quot;ת שבתורה ולכן מותר.<p dir=""rtl"">אף שבקיסם חכמים אסרו ליטול מלפניו אלא מן האיבוס, יש לחלק שבאכילה אדם יודע היכן יאכל למחר אבל בבית הכסא אין אדם יודע היכן יפנה למחר.</p>"	שבת פא:		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: ב האם מותר להפנות בשדה ניר שלו או של חברו, בשבת ובחול?	"אם בשדה חברו ומשום שדש אותה, אף בחול אסור.<p dir=""rtl"">בשבת אף בשדה שלו אסור, דלמא נקיט מעליאי ושדא לתתאי וחייב משום חורש.</p>"	שבת פא:		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא: ג צרור שעלו בו עשבים האם מותר לקנח בו בשבת, והאם ניתן ללמוד מכאן היתר לטלטל פרפיסא?<p dir=""rtl"">האם מותר ליטול פרפיסא מע&quot;ג קרקע וליתנו ע&quot;ג יתידות ולהיפך?</p>"	"ר&quot;ל אמר שמותר לקנח בו והתולש ממנה עשבים חייב חטאת.<p dir=""rtl"">רב פפי דיק מכאן שמותר לטלטל פרפיסא (עציץ נקוב שזרעו בו וע' מה שהביא רש&quot;י בשם הגאונים) מתקיף ליה רב כהנא אם אמרו לצורך יאמרו שלא לצורך.</p><p dir=""rtl"">אמר אביי האי פרפיסא, היה מונח ע&quot;ג קרקע והניחו ע&quot;ג יתידות חיב משום תולש, היה מונח ע&quot;ג יתדות והניחו ע&quot;ג קרקע חיב משום זורע (וביאר רש&quot;י שחייב מכות מרדות מדרבנן. ובתוס' איתא שהסוגיא בגיטין חלוקה על הסוגיא כאן ושם ס&quot;ל שזה דאורייתא).</p>"	שבת פא:		שמיני
